פסק-דין בתיק ת"ק 008881/03

1.         התובע הינו צלם, הנתבעת הינה ספקית סרטים וחומרי צילום.

תביעה זו עניינה התחשבנות כספית בין הצדדים, כאשר התובע טוען שהנתבעת לא עמדה

בתנאים אשר סוכמו בין הצדדים, וכי עליה להשיב לתובע סכומי כסף, כפי שיפורט להלן.

טענת התובע:

2.         התובע טוען כי תנאי ההתקשרות, אשר נעשתה בין החודשים ספטמבר לדצמבר 2000, היו כדלקמן: התובע שילם מראש לנתבעת סכום של 40,000 ש"ח, ולאחר מכן שלם עוד 50,000 ש"ח.

כנגד תשלום סכום זה סוכם בין הצדדים שהתובע ימשוך סחורה מעת לעת לפי צרכיו, במועדים ובכמויות שיחליט; הסרטים יסופקו במחירים שנקבעו מראש ובהנחה של 5% בגין רכישת הכמות והתשלום מראש.

3.         התובע טוען כי בפועל סיפקה הנתבעת סרטי צילום בשווי של 75,015 ש"ח בלבד, ולאחר פניות חוזרות ונשנות השיבה לו הנתבעת סך של 9,501 ש"ח, ולפיכך נותרה חייבת לו סך של 5,040 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

בתביעה זו דורש התובע את ההפרש הנ"ל, התוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפטיות.

טענות הנתבעת:

4.         הנתבעת טענה כי קשרי העבודה בין הצדדים החלו עוד בשנת 1980 ונמשכו מעל 20 שנה. הנתבעת טענה כי בחודש אוגוסט 2000 או בסמוך לכך ביקש התובע לרכוש סרטי צילום בסכום של - 40,000 ש"ח תמורת חשבונית, אולם ביקש כי משיכת הסחורה תעשה בהתאם לצריכתו הרגילה; מספר שבועות לאחר מכן ביקש להגדיל את המסגרת ב- 50,000 ש"ח נוספים.

5.         הנתבעת הסכימה להעניק לתובע הנחה בשיעור 5% על החומרים במסגרת הרכישה השניה. הנתבעת מציינת בכתב הגנתה כי הסבה את תשומת ליבו של התובע כי משיכת סחורה בהיקפים כאלה תתפרש על פני יותר משנה וכי עדיף מבחינתו להשקיע את הכסף בבנק, אולם התובע אמר לנתבעת כי הוא מעדיף את דרך ההתקשרות כפי שתוארה לעיל, גם במחיר אובדן של ריבית והצמדה.

6.         הצדדים פעלו על פי ההסדר לעיל, כאשר לכל אספקה מסופקת תעודת משלוח. הנתבעת טוענת כי בשנת 2002 פנה התובע ודרש לקבל בחזרה את יתרת הכספים ששולמו העומדים לזכותו בגין סחורה שלא סופקה.

7.         הנתבעת טוענת כי תחילה סירבה להשיב את הכספים ועמדה על זכותה לספק סרטים, אולם התובע החל לפזר איומים ואף שבר את דלת הכניסה לעסק, ולפיכך נערכה התחשבנות והוחזר לתובע סך של 9,540 ש"ח.

8.         הנתבעת טוענת כי מעבר להחזר שבוצע, לא זכאי התובע להחזרים כלשהם; הנתבעת טוענת כי סיפקה לתובע סחורה במחירים נמוכים ממחירי השוק; כי הוא זה שהפר את הסכם ההתקשרות ואינו זכאי להפרשי הצמדה וריבית על כספו ולפיכך דין התביעה להידחות.

הדיונים וההוכחות:

9.         בתיק זה התקיימו שני דיונים, האחד ביום 23/12/03 והשני ביום 7/3/04.

התובע אישר בעדותו כי ההתקשרות נעשתה בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון (של תשלום 40,000 ש"ח) סוכם על הנחה של 3% ואחר כך על הנחה של 5%. התובע טען כי ההתקשרות בין הצדדים נפסקה בשל העובדה שהנתבעת לא יכולה היתה להמשיך ולספק סחורה.

מנהל הנתבעת העיד וטען כי ההתקשרות עם התובע נעשתה לבקשתו והסיבה לתשלום מראש היתה סכסוך בין התובע לאשתו. מנהל הנתבעת טען כי לא היתה בעיה להמשיך ולספק את הסחורה, וכי רק סוג אחד של סרטים היה חסר במלאי. 

בתום  הדיון הראשון, הסכימו הצדדים כי תערך בדיקה של כל ההתחשבנות בנוכחות רואה חשבון של הצדדים.